בהמתנה למעצר באישון לילה : זכרונות של משורר אויגורי על רצח העם בסין

DESCRIPT:
בזה אחר זה נעלמים חבריו של טאהיר חמוט איזגיל. במשך שנים רדפה ממשלת סין את העם האויגורי, מיעוט מוסלמי המרוכז במערב סין. ב־2017 קיבלה הרדיפה תפנית מפחידה יותר, כשהממשלה הסינית החלה להפעיל מערכות מעקב חדשות. בעקבות זאת נעלמו יותר ממיליון איש, שנעצרו ונשלחו למחנות "חינוך מחדש". טאהיר, משורר ואינטלקטואל אויגורי, כבר הכיר את המחנות הללו. ב־1996 הוא נעצר כשניסה לעזוב את סין, נאלץ לחתום על הודאה כוזבת ונשלח למחנה עבודה. אבל אפילו הוא לא היה יכול לחזות את צעדיה של הממשלה נגד האויגורים שני עשורים מאוחר יותר. האם הסימן מבשר הרע הראשון היה חקירה שעבר אחרי שהעז לשוחח בטלפון עם חבר מחו"ל? או אולי כשחבר אחר נידון למאסר עולם לאחר שניסה לטעון לזכויות האויגורים? ואולי היה זה כשהשלטונות החרימו את מקלטי הרדיו ובודדו את האויגורים משאר העולם? בגל המעצרים ההמוני שבו נלקחים חבריו ושכניו, טאהיר יודע שבכל רגע עלולים לבוא לקחת גם אותו. הוא מציב ליד דלת הבית זוג נעליים, סוודר חם ומעיל למקרה שהשוטרים יגיעו באישון לילה. בעוד אשתו ושתי בנותיו ישנות, שנתו נודדת; התקווה היחידה של משפחתו היא לברוח מסין. -- מהכריכה האחורית

COPIES