ואז הוא אמר

תקציר:
סופי, 42, מוסיקאית מחוננת נעלמת. בן זוגה, פרופסור למוסיקולוגיה, פסנתרן ומלחין נודע הוא החשוד המרכזי. טליה, חוקרת משטרה, מפתחת אובססיה למקרה החקירה ומתעקשת להבין מה באמת קרה בין סופי המתלמדת המחוננת, לבין המורה ובן הזוג. החוקרת נשאבת אל תוך חיי הגיבורים, נחשפת למערכת יחסים סימביוטית, מניעים נסתרים, מוסיקה ויצרים. זהו סיפור על אהבה ועל תלות, על הצורך באהבה כנגד הצורך, לא פחות עז, למצוא ביטוי עצמי, ייחודי. סופי, נאבקת על המקום הראוי לה, על הכרה בכישרונה המוסיקלי, כנגד אויב פנימי, בתוכה וכנגד רגשות האהבה המפתים אותה לוותר, להיכנע. העלילה נעה על פני כמה צירים. מסופרת מזוויות שונות. זוהי פוליפוניה של קולות, מעברים חדים מגשרים מעל לפערים ויוצרים את המתח הפסיכולוגי והחיצוני של הסיפור המסתעף. האם באמת ניתן להשתחרר מטראומות עבר ולכתוב את סיפור חיינו מחדש, האם ניתן לייצר עתיד אחר מהצפוי לנו, בטרם מאוחר מדי? -- מהכריכה האחורית.

עותקים