פרנד זון

תקציר:
זה התחיל בהתכתבות בין שני זרים... הדבר האחרון שהטייט־אנד המצליח גריי גרייסון רוצה לעשות זה לנהוג במכונית הוורודה של הבת של הסוכן שלו. אבל הוא צריך מכונית, והיא לומדת בחו"ל. מספר לא מזוהה: מר גרייסון, נודע לי שאבא שלי נתן לך בהשאלה את המכונית שלי. לא אכפת לי אם הוא יחתים אותך או לא. כיוון שאני בתו של סוכן שחקנים, אני מכירה את טבעם של שחקני פוטבול ויודעת איך הם מתנהגים. אז אני רוצה להיות ברורה – שום השתגלות לא תקרה במכונית שלי, אחרת אתה מסתבך איתי. רוצה להתהולל עם מישהי? תעשה את זה במיטה, לא במכונית שלי. בברכה, אייבי מקנזי. גריי-ג'י: היי, העלמה מק. האם את מודעת לעובדה שהמכונית שלך היא פיאט בצבע ורוד מסטיק? גם אם הייתי מצליח להעמיד אותו בתוך הבלון הוורוד המחריד הזה, זאת מכונית של ליליפוטים. אז אל דאגה, לא תהיה שום השתגלות (השתגלות? את רצינית? מה אנחנו, בני שמונים?) בקרבת המכונית. אין לי שום כוונה שייתפס לי שריר ברגל באמצע מרדף אחרי העונג. דרך אגב, מיטות זוכות להערכת יתר. כדאי לך לנסות קצת דברים חדשים. גריי מוציא את אייבי מדעתה. הוא חסר כבוד, מופקר לחלוטין ולא יודע גבולות. אבל מעל הכול, לאייבי יש כלל ברזל – לעולם לא להסתבך במערכת יחסים עם אחד מהלקוחות של אבא שלה. אבל כשאייבי וגריי נפגשים פנים אל פנים, העניינים יוצאים משליטה. ואז, המשחק מתחיל. -- מהכריכה האחורית