לא מבין כלום

תקציר:
"קצת אחרי חצות הלילה. ארבעה כלבים. שלושה שחורים אימתניים וסיימון הגולדן, שנראה קטנטן לידם, עומדים מסביבי ונובחים כמו משוגעים. ואילו אני באמצע השדה, רוקד כמו שיכור ושר בכל הכוח "מה שהיה היה... העיקר להתחיל מהתחלה... מה שהיה היה... העיקר להתחיל מהתחלה... אבא, תחדש אותי לגמרי... תדליק לי את הנשמה..." מימיי לא הייתי כל כך משוחרר. אדיש לגמרי לסובב אותי. שר בכל כוחי ומנענע את כל גופי. אחרי חמש דקות התעייפתי. עמדתי עם ידיים פתוחות לשמים ועשיתי תנועה כאילו אני הולך להתעלף. כאילו אני נופל מצד אל צד באמצע השביל על הכלבים. הם נבהלו ופנו הצדה לפנות לי מקום. ניצלתי את ההזדמנות ונשכבתי אפרקדן על העפר. ידיי ורגליי פסוקות לרווחה. כל הארבעה עטו עליי, ליקקו אותי בפנים. עמדו מעליי. ריח הזיעה והריר שלהם מעל לחיי. למי אכפת. העיקר להתחיל מהתחלה".

עותקים