אני חתול

תקציר:
"אני חתול. עדיין אין לי שם. אין לי מושג היכן נולדתי. אני זוכר רק שהפעם הראשונה שייללתי היתה במקום לח וחשוך, כשראיתי לראשונה יצור אנושי" (אני חתול). אני חתול הוא הסיפור שלנו, היצורים המכונים בני אדם, כפי שאנו נראים ללא מסכה וללא איפור...בעיניו של חתול בית שאפילו שם לא ניתן לו. בבית יפני אופייני, בתקופה עתירת הזעזועים שבה יפן המסורתית נלחמת לשמור על מסורתה ויפן המודרנית מנסה לפרוץ למאה העשרים, חי לו חתול שעיניו רואות כל פרט ואוזניו שומעות כל רחש, כולל רחש מחשבותיו של אדונו. וסביבו חגים כתפאורות בני האדם המלומדים, שרגליהם נטועות במסורת היפנית וראשם שואף אל תרבות המערב הנשגבה בעיניהם. אני חתול החל כסיפור שהתפרסם ברבעון יפני, זכה לאהדת הקוראים והמשיך בסיפורים נוספים שפורסמו בעיתונות היפנית. בעקבות הצלחתם פרסם נטסומה את אני חתול בשלושה חלקים שמאוחר יותר הודפסו כל השלושה בכרך אחד (המוגש כאן במלואו).

עותקים