אודות

80 שנה לספרייה הציבורית בנימינה ע"ש א. טיכו

 

הערת הכותב: מאחר ולא נמצא תיעוד בכתובים בנושא הספרייה, למעט הציטוטים המובאים בהמשך מספר ה-30 לבנימינה, המידע  התקבל על ידי בני המשפחה והספרנים משנות ה-80 של המאה הקודמת ועד היום. נשמח להרחיב במידע נוסף ולעדכן במידת הצורך את המידע המופיע כאן.

תודות

משפחת הכהן | משפחות טיכו וקריצלר | רחמיאל פטרנק (לשעבר מזכיר המועצה ומנהל מחלקת חינוך) | משפחות כמוני ולידאי | משפחת מקוב | רינה ליבוביץ | מיקי הרדבאל

אודות

בשנת  1939, בזכות תרומת הספרים מעיזבונו של ר' מרדכי בן הלל הכהן, על ידי משפחתו, נפתחה לראשונה ספרייה ציבורית לתושבי בנימינה במרתף בניין המועצה המקומית. בספר "בנימינה - הכפר ע"ש הנדיב הידוע תרפ"ב- תשי"ג", שיצא לאור לרגל חגיגות  30 שנה למושבה, מופיע ציטוט מדו"ח  שמסר א. סרייסקי יו"ר המועצה בפני חברי המועצה:  ".... קבלנו ספרייה מעיזבונו של ר' מרדכי בן הלל הכהן ז"ל ופתחנו את הספרייה וגב' כמוני הסכימה להיות ספרנית בהתנדבות. היא עובדת במסירות רבה והספרייה מתפתחת..." .

בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת, הועתקה הספרייה לביתו של שמעון הכהן והיא נוהלה על ידי מתנדבת צעירה בת 16 – כרמלה לידאי.

בשנת 1944 התמנה אפרים דרך למנהל בית הספר העממי ובמהלך השנים הגדיל את מספר הכיתות לכדי בית ספר תיכון. בהופעתו הראשונה בפני אספת ההורים אמר דרך:  " כדי לחסן את הילד העברי הן במובן רוחני והן במובן גופני וכדי לתת להם חינוך, יש צורך גם במכשירים. מכשירי התעמלות וספרייה ותיקון ספרים והקמת תזמורת חלילים וכלי נשיפה". ואכן בתקופתו הגדילה המועצה המקומית את תקציב החינוך למטרות אלו. בספרייה הוצגו לקריאה מקומונים וירחונים בעיקר בנושא חקלאות ועיתונים לילדים ונוער. כנראה שבמהלך השנים 1948-9 הועברה הספרייה מביתו של שמעון הכהן לחדר הצמוד לאולם הקטן (היום אגף כיתות א' "אשכולות")

במלאות 30 שנה לבנימינה (1952, תשי"ג) פעלו במושבה שתי ספריות : האחת, ספרייה בביה"ס העממי (כיום "אשכולות"), המיועדת לתלמידים ובה כ-2,000 כרכים. השנייה ספרייה ציבורית שנוהלה תחת אחריותה של ועדת התרבות של המועצה ובה כ-3,000 כרכים. בנוסף, הפעילה ועדת התרבות בספרייה בשעות הערב, שעורי עברית, שיעורים בידיעת הארץ והרצאות שנערכו לעיתים קרובות בליווי פנס קסם.

בכל כיתה בבית הספר פעלה ספרייה כיתתית ובה ספרי קריאה והשאלה בהתאם לגיל הילדים. כנראה שלצד הספרייה הציבורית פעלה בשעות הלימודים ספריית עיון קטנה שהופעלה על ידי הצוות החינוכי של בית הספר.

בשנת 1954 יזמה הגננת מרים מקוב את הרחבת ספריית ההשאלה לנוער ולמבוגרים. הכניסה לספרייה הייתה מרחוב המייסדים דרך שער הכניסה, המהווה היום כניסה לגן הילדים.  יחד עם מתנדבים עברו בין בתי המושבה ואספו ספרים תרומה לטובת הספרייה. השאלת הספרים היית כרוכה בדמי מנוי שבאמצעותו רכשה מרים ספרים בחניות בחיפה ובתל-אביב. מרים נסעה פעם חודש לתל-אביב או לחיפה והייתה חוזרת עם חבילות ספרים אותם רכשה בעיר. בספרייה הייתה עוטפת את הספרים בנייר חום ומקטלגת אותם. 

עם פרישתו של אדון דרך מניהול בית הספר, הפך ביתו  בחצר ביה"ס, למשכנה של הספרייה הציבורית בניהולה של הגב' מרים מקוב שבשעות הבוקר הייתה גננת של ילדי המושבה ופעמים בשבוע, בהתנדבות, בימים ראשון ורביעי, אחר הצהרים הייתה לספרנית  של המושבה.

לאורך השנים ליוו אותה והחליפו את מקומה על פי הצורך, בפתיחת הספרייה ילדיה. הספרייה נוהלה על ידי כרטיסיות עם שם הכותר והסופר שהונחו בין דפי הספר. כשהספר הושאל לקריאה רשמה מרים את שם הקורא בכרטיסיה  וציינה את המועד שבו על הקורא להחזיר את הספר. הספרייה שימשה רק כספריית השאלה וכללה ספרי ילדים ומבוגרים בשפה העברית.

לצד ספריית ההשאלה "בבית דרך" נפתחה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, ספריית עיון קטנה בחדר הספרייה המקורי. הספרייה נפתחה בזכות עזבונו של אפרים דרך שהועיד את כספו למטרת הספרייה. מנהל עיזבונו היה בנו המאומץ אברהם קנדל (דקל) ובשנת 1983 הועתקה  גם ספריית ההשאלה ממשכנה ב"בית דרך" והרוחב  ושופץ המבנה לכדי שני חדרים הכוללים ספריית עיון וספריית השאלה ע"ש אפרים דרך ז"ל. חדר האוכל הפך לאולם אירועים קטן עם במה עליה הוצב פסנתר. בשנים אלו ניהלה רינה ליבוביץ את הספרייה כשלצידה עוזרת בהתנדבות בתה, ועדת הספרייה וצוות מתנדבות שעסקו בהחלפת עטיפת הספרים מנייר חום לפלסטיק שקוף ועבה ובקטלוג הספרים בכרטיסיות באופן ידני.

תם עידן

עם פרישתה של מרים מקוב לאחר שלושה עשורים מניהול הספרייה בהתנדבות, נוסף למצבת כח האדם במועצה תפקיד ספרן  בשכר.

 

הספרייה על שם אהרון ואלה טיכו

בדצמבר 1990 נפתחה הספרייה במשכנה הנוכחי וזאת ביוזמתו של יצחק קריצלר יורשו של אהרון טיכו שמצא לנכון להעניק למושבה תרומה מעיזבונה של משפחת טיכו.

מיקום הספרייה נקבע למערב המושבה, במטרה להגדיל את מספר הקוראים שהספרייה לא הייתה זמינה להם בגלל המרחק. העברת הספרייה מבית ספר אשכולות למקומה החדש הוכיח את עצמו ושנה לאחר הפתיחה היו רשומים בספרייה למעלה מ-700 קוראים מהם שני שליש ילדים ושליש מבוגרים. מספר הספרים עמד על כ-4,000 כותרים לאחר כארבע שנים גדל  מספר הכותרים, לכדי 10,000. כשליש מהם ספרי עיון ואחרים ספרי השאלה. חלק מזערי מאוצר הספרים בספרייה הועבר לאחר מיון יסודי, מהספרייה בבית הספר "אשכולות" אך רוב הספרים, בעיקר ספרי העיון, נרכשו מתרומת משפחת הגר לזכרם של עו"ד ישראל הגר והאומן יוסף לוי. הספרים כולם קוטלגו ומוחשבו וכן אופן ההשאלה.

המבקרים הצעירים ביותר בספרייה היו בני שנתיים עד שלוש ולרשותם עמדה הספרייה שלוש פעמים בשבוע בשעות אחה"צ שאז התקיימו בה שעת סיפור. בנוסף עמדה לרשותם פינת קשב עם שתי עמדות תרומת משפחת שמואלביץ לזכר אמם בתיה  ז"ל שהייתה עו"ס קצינת נוער ומפקחת על תחום "האם והילד" במשרד הסעד.

בנוסף הספרייה לקחה על עצמה את פרויקט פר"ח ומחויבות אישית של תלמידי כיתות י' שסייעו אישית לילדים צעירים ולילדי עולים חדשים בהכנת שעורי בית.  בכל חודש התקיים חידון ספרותי.

במהלך השנים הורחב מבנה הספרייה למבנה בן שתי קומות, נגיש באמצעות מעלית, לנכים ולעגלות ילדים. בקומת הקרקע ספרית ההשאלה ובקומה העליונה ספריית עיון ואולם הרצאות שישמש שנים רבות כבית לחבורת הזמר "הבנימינים" ומועדון רוטרי.

כיום כשלושים שנה מאז נפתחו דלתות הספרייה במבנה ע"ש טיכו, מונה הספרייה כ-38,200 כותרים. בשנת 2018 עמד מספר המנויים הפעילים  על 5,136. עם איחוד המושבות בנימינה גבעת עדה לרשות מוניציפלית אחת(2003) נוספה לספרייה הציבורית ספרייה אחות בגבעת –עדה, בה יש 19,000 כותרים וכ- 2,536 מנויים פעילים. השאלת ספרים בשנת 2018 משתי הספריות עמדה על כ- 41,000 ספרים.